בס"ד
עבודת שורשים
פרויקט סיום-השתלמות רבדי-ם
מבנה יחידת הלימוד
שם הפעילות: עבודת שורשים
שמות היוצרים: שושנה קוק, פסי רוטנברג.
תיאור קצר: במסגרת לימודי בנות כיתה ו' ולקראת חגיגת בת המצווה נלמד מקצוע "שורשים". עבודת חקר אישית מודרכת בנושא המשפחה. פרק אחד אך משמעותי מאד ניתן לחקר שורשי המשפחה וביטויו בתרשים של עץ שורשים. הילדות יוצרות את התרשים בדרכים שונות ומגוונות. כעת אנו מציעות לילדות לעלות קומה, ולמדל את העץ המשפחתי בתוכנת טינקרקד. הדפסת עץ השורשים בתלת מימד הופכת את העניין הלימודי לפן רגשי משמעותי. במיוחד בימי הקורונה בו אנו נמצאים כאשר יש "ניתוק" בין הסבים והסבתות לנכדים, יש לתלמידות אפשרות להעניק להם מתנה ייחודית, מעשה ידיהן, יצירת עץ שורשים בתלת מימד. הדבר גם הופך לשיח משמעותי כאשר העץ מופיע כקישוט המכבד את סלון הבית מאשר עוד קטע מידעי הטמון אי שם במחברת "שורשים".
נושא: 1. העץ המשפחתי- שורשים, ענפים ופירות.
2. "לאורם נלך" בחירת דמות משמעותית ויצירה בליטופיין. ("לאורם נלך"- תרתי משמע, כאשר לצורך גילוי הדמות יש להשתמש באמצעי תאורה.)
שכבת גיל: כתה ו'
רמת הקושי: 1. בינוני עד קשה (כמובן תלוי אם הבנות כבר התנסו בעבר בשימוש בתוכנת טינקרקד).
2. קל (אפשרות בחירה מתוך התחשבות במתקשים).
משך הפעילות: בהתאם להתקדמות בחקר העבודה (כמובן גם כאן תלוי אם יש לילדות הכרות עם התוכנה).
מיומנויות נדרשות: מיומנויות שימוש בתוכנה טינקרקד. ליטופיין, מיומנויות למידת חקר, קנה מידה.
זמן הדפסה: לאורך מחצית ב', בהתאם להתקדמות אישית של הבנות.
ציוד נדרש: מדפסת תלת מימד, מחשבים עם חיבור לאינטרנט, חשבון כיתתי לתכנת טינקרקד, סקיצה עם פרטי העץ המשפחתי.
מבוא ליחידת הלימוד: הקניית ערך המשפחה בעם ישראל, משמעות היות חוליה בשרשרת הדורות, מסורת וכו'.
על התלמידות לבצע חקר משפחתי ולאסוף נתונים רחבים ככל האפשר. (כולל תישאול הסבים והסבתות, חיפוש באמצעים נוספים כגון המאגר הקיים בבית התפוצות).
מטרות לימודיות: פיתוח תפיסה מרחבית ותרגום תכנון למוצר, חקר עצמאי, מיומניות חיפוש, התמצאות במרחב הזמן.
מיומנויות נוספות: פיתוח יכולת ביטוי אישית ,פיתוח חשיבה יצירתית, ראיה מרחבית, פתרון בעיות.
הכנות המורה: טינקרקד עם חשבון כיתתי לתכנון העץ, מדפסת תלת מימד להדפסת עבודות, צבעי אקריליק לצביעת הדגם, (לצביעת הפירות).
מיומנויות נדרשות בטינקרקאד: ידע בתוכנת ליטופיין, הכרות מעמיקה עם הכלי לצורך בניית העץ ואפשרות יבוא של דגם מוכן מהאינטרנט ושידרוגו/התאמתו באופן אישי.
מהלך היחידה:
א. בשיעורים הקודמים שוחחנו על חשיבות הערך המשפחתי והמסורת העוברת מדור לדור בעם ישראל. שלחנו את הבנות לחקור את שורשי משפחותיהן באמצעים שונים. בשיעור זה נציג אפשרויות שונות של עצי משפחה, החל משרטוט עץ ידני מסורתי, המשך בתרשים זרימה היררכי בתוכנת "סמארטארט" ב: "word" ועד ליצירה בתלת מימד. היום נעבור ליצירה תלת מימדית בתוכנת טינקרקד. האפשרות הראשונה היא הפיכת היצירה האישית של העץ מדו מימד לתלת מימד. הילדות לומדות את הטכניקה (מומלץ להניח את התרשים ע"ג משטח, ע"מ לעמוד בחוקי הרחיצ"ה). כמו כן נדרש מהבנות לתכנן רגליות על מנת שלתמונה יהיה "בסיס" שתוכל להיות מוצגת על גביו.
ב. ישנה אופציה נוספת, שימוש בתכנת ליטופיין. כל ילדה בוחרת דמות שמהווה עבורה מודל, מקדישה פרק בעבודת השורשים על קורות חייה ופעלה ולאחר מכן מאתרת תמונה שלה וממדלת אותה בתוכנת ליטופיין. לצורך הצלחת המשימה יש לרתום כמה גופים מתוך המערכת ולתכלל את כולם. בשיעור אומנות על הבנות ליצור מסגרת עץ עמוקה, שבחזיתה תונח תמונת הליטופיין. כמובן שיש לחשב מידות, עומק נדרש ע"מ להוסיף אמצעי תאורה, ובעזרת המורה למדעים ליצור אמצעי תאורה מתאים. או מעגל חשמלי, או אמצעי תאורה אחר על מנת שבהצגת התערוכה נוכל להחשף לדמות המוצגת. כל הדמויות המודפסות תוצגנה כתערוכה במסיבת בת המצווה לאורחים. תחת כל דמות יופיע קטע קצר על פועלה. (הילדות מתנסות בבניית המסגרת, תכנון, מידות ומגיעות למסקנה מתוך ניסוי וטעייה – ואין זאת טעות כתיב, עפ"י האקדמיה ללשון).
עבודה על טינקרקד-לימוד התכנה בשלבים ויישום הלימוד ע"י בניית חלקי העץ השונים, תוך שימת דגש על חוקי הרחיצ"ה. תחילה תעבודנה הבנות בזוגות, תכנון בסיסי משותף ולאחר מכן על ידי "העתק הדבק", תיצור כל בת את הדגם האישי על פי הנתונים האישיים של המשפחה.
לאחר ההדפסה תהיה אפשרות לצביעה.
כמורות אנו רואות ערך מיוחד בשילוב שימוש בהדפסה בתלת מימד. בהמשך לעבודת החקר, בה הילדות עבדו וחקרו את שורשי המשפחה אנו שואפים להגיע לכך שהתלמידות תתכננה באמצעות תוכנת טינקרקרד את העץ המשפחתי שלהן.
בכך אנו ניישם את העיקרון הראשון של פאפרט שאומר שהלמידה הטובה ביותר מגיעה מתוך עשייה. בוודאי אינו דומה עץ משפחתי הגנוז בתוך עבודת שורשים לעץ המוצג בגאווה בסלון הבית בכך אנו מחברים גם את משפחת התלמידה ללמידה ועשייה משותפת. כמו כן העיקרון השני ששימוש בכלים טכנולוגיים מעשיר את הלמידה וההנאה האישית של הילדות.
